איך נוצרים יהלומים 

להיווצרות יהלומים, החומר החזק בעולם, בעל מבנה אטומים כל כך ייחודי, דרושים תנאים קיצוניים מאוד והם:

לחץ של 60,000 אטמוספרות

טמפרטורה של 1300-2500 מעלות צלסיוס

תקופת זמן של כמאה מליון שנה

עומק של 120-200 קילומטר מתחת לפני האדמה

לעומק של 120-200 קילומטר לפני האדמה, האדם לא יכול להגיע או לחפור, ולכן נשאלת השאלה.. אם יהלומים נוצרים כל כך עמוק לפני האדמה, איך בדיוק אנו מגיעים אליהם ?
אפשרות אחת היא התפרצות וולקנית (הר געש), כדור הארץ מורכב מגרעין ומעטפת, ומה שאנו הולכים עליו על פני השטח זה ה”קרום”. ההערכה היא שבין הקרום למעטפת יש מרחק של 6300
קילומטר. הגרעין עצמו הוא כולו לבה רותחת וגזים שנמצאים כל הזמן במצב של רתיחה, ככל שמתקרבים לקרום, אנו מקבלים מצבים משתנים של רתיחה והתקררות. כאשר הלבה הרותחת פוגשת
קרום של כדור הארץ שהוא יותר “דק” היא פורצת אותו, ואז אנו מקבלים הר געש והתפרצות וולקנית. זאת אחת האפשרויות.

האפשרות השנייה היא מה שנקרא פעילות טקטונית – שני חלקים של יבשה או יותר נכון של קרום כדור הארץ, כאשר אחד מהם “נלחץ” מתחת לשני, סלעים ש”מתפוררים” מקרום כדור הארץ
מתקרבים לאזורים שיש בהם לבה רותחת, נמסים ומשחררים אטומי פחמן, שנמצאים באיזור שמכיל את הנסיבות הדרושות לאטומי פחמן להתגבש ליהלומים.

כפי שנאמר, בהתפרצות וולקנית, אותם זרמים של לבה רותחת פורצים את פני כדור הארץ במקומות שבהם הקרום דק יותר, ויוצרים לנו את מה שאנו קוראים PIPE. פייפ זה אותו בור, בצורת תעלה
אנכית שמעליה נמצא הר הגעש.

מה קורה לחלק מהרי הגעש עם השנים? בעקבות גשמים ורוחות הרי געש יכולים “להעלם” עם השנים, עד לכדי מצב שלא ניתן לדעת שהוא היה שם במבט על פני האדמה, ואז ייתכן מצב שבו אחרי
מליוני שנה, יבוא איזה ילד, ירים חלוק נחל ויתברר שזה יהלום ולאחר בדיקות שונות יתברר שהיה שם PIPE ואז יקימו שם מכרה ליהלומים.

למרות כל הטכנולוגיה הקיימת בימינו, ולמרות שמגדלים היום יהלומים סינטטים במעבדות שונות בעולם, אנחנו לא סגורים סופית על התהליך המדוייק שבו נוצרים היהלומים. ישנן 3 תיאוריות שונות לכך:

האחת היא שהיהלום מקורו לאו דווקא באותם אטומים של פחמן, אלא שיש לנו בעתם גרפיט בשכבות התחתונות של כדור הארץ, וברגע שהלבה מתקרבת לטמפרטורה מסויימת, מתפרקת ומחברת
את האטומים מחדש ליהלום.זו גישה אחת.

הגישה השנייה היא שיש לנו גז מתאן, CH4, והדעה הרווחות היא שכאשר הגז הזה מתקרב לזרם של לבה רותחת, הוא מתפרק למרכיבים שלו שכוללים C פחמן שמתגבש מחדש ליהלום.

הגישה השלישית, היא שכיסים של CO2, שזה פחמן דו חמצני, מתפוצצים בעקבות החום ונוצרים מחדש ליהלומים.

למרות שאיננו יודעים בודאות אילו מהתיאוריות היא הנכונה, אנו יודעים שדרושים התנאים הקיצוניים של טמפרטורה מאוד גבוהה, לחץ אטמוספרי של 60,000 ולבה רותחת שהיא ה”מארח” של כל
העסק הזה, שמספקת את החום והלחץ הדרושים.

האדמה שמאפיינת את איזור ה-PIPE נקראת אדמת קימברלייט, ושם זה מקורו בעיר קימבלי בדרום אפריקה שבה נתגלו לראשונה פייפים.

סחף נהרות זה מה שקורה לאותה אדמה שמכילה יהלומים פוטנציאלים, שאגב אנו קוראים לה “עפרה”, מה שקורה זה שכוחות סביבתיים סוחפים את היהלומים במקרים מסויימים, קילומטרים רבים, ואנו לא יודעים בדיוק מאיפה  בדיוק מקורם.

אם אתם מכירים מעט את עולם אבני החן, ישנו מונח שנקרא תכלילים, והכוונה היא לכל אותם מאפיינים פיזיים שקיימים באבן חן מסויימת, לדוגמא גבישים, סדקים או שברים, בועות אויר, קווי צמיחה שונים וכו’. במקרים מסויימים, גמולוג מומחה יכול להעריך את מקורה של אבן חן מסויימת (לא כולל יהלומים), ע”י זיהוי ושיוך תכלילים קיימים באבן אל מכרה מסויים בעולם. גמולוג מומחה יכול להסתכל על אבן ספיר לדוגמא ולדעת אם היא באה מקשמיר (הודו) או רוסיה או דרום אפריקה. כלומר שינם תכלילים שהם חד משמעיים מייצגים מכרה מסויים.

אין מצב כזה ביהלומים, אמנם ע”פ התכלילים השונים ניתן לקבל הערכה של מחירי יהלומים ולתת להם “ציון” אך אין לנו שום דרך לדעת מאיפה היהלומים הגיעו ומה מקורם הגיאוגרפי. מצד שני לעיתים ניתן לדעת מאיזה סוג של מכרה היהלום הגיע לפי התכלילים שבו, לדוגמא כרייה תת ימית או מכרה “PIPE”.